שאלות ותשובות

ניתן לטפל בילד בכל גיל החל מהלידה , אין גיל שהוא צעיר מדי לטיפול או מאוחר מדי לטיפול, בכל גיל נטפל בילד, תינוק או אדם בהתאם למצבו ולאתגרים העומדים בפניו באותו שלב בחיים. קלינאיות תקשורת מטפלות בטווח גילאים רחב, מהלידה ועד זקנה. בכל גיל המטרה היא לעזור לתינוק, לילד או לאדם להשתתף באופן  פעיל ומותאם בפעילויות היומיומיות שלו: החברתיות, הלימודיות, התעסוקתיות.

אצל תינוקות, פעוטות וילדים קלינאיות תקשורת בודקות האם קיים איחור בהתפתחות הדבור, השפה, התקשורת או האכילה בהתאם למצופה לגילם ובהתאם לכך בונות את תכנית הטפול (שיכולה לכלול טיפול ישיר בילד בליווי הדרכת הורים או רק הדרכה להורים)

ישנם תינוקות שנולדים ומיד אנחנו יודעים שהם בקבוצת סיכון לאיחור התפתחותי או שיש להם אבחנה של תסמונת גנטית ולכן מיד עם הלידה ניתן את המענה שכולל הדרכה להורים וטיפול בתינוק על מנת לקדם את יכולות השפה, הדיבור התקשורת והאכילה.

במפגש הראשון של האבחון או הטיפול הילד מגיע למקום חדש ופוגש אדם חדש, ישנם ילדים  שלוקח להם זמן "להתחמם" , להרגיש בנוח ולשתף פעולה.

כדי להקל עליהם, וגם עליכם ההורים אני מציעה מספר דרכים :

להכין אותם למפגש בהתאם לגילם, להסביר להם שמגיעים לפגוש את דפנה ולשחק איתה ביחד  

להראות להם לפני המפגש הראשון תמונות של הקליניקה ושל הקלינאית (יש באתר)

להציע להם להביא מהבית למפגש הראשון  חפץ (משחק, צעצוע, ספר) שהם אוהבים.

לגלות סבלנות לתהליך ההיכרות וה"התחממות" שיכול להמשך זמן מה אך בסופו של דבר יווצר הקשר ואיתו שיתוף הפעולה.

כאשר לילד יש קשיי אכילה חשוב לבדוק מספר תחומים היכולים להשפיע על תפקודי האכילה. אחד מהם הוא התפקוד המוטורי של אברי הפה (הלשון, השפתיים, הלחיים, הלסתות, השיניים) האיברים בהם אנו משתמשים בתהליך האכילה לצורך נגיסה, לעיסה, בליעה וכן שתיה הם אותם האיברים בהם אנחנו משתמשים לשם הפקת דיבור.

קלינאית התקשורת יכולה להעריך את פעולת האיברים הללו מבחינת הדיוק בתנועה, הקצב, היכולת להמשיך בפעולה לאורך זמן וחוזק השרירים בהתאם לנדרש לפי סוג המזון שאותו אנו אוכלים (מוצק קשה או רך, מזון טחון או נוזלי), במידה ונמצא קושי בתחום זה קלינאית תקשורת  יכולה לבנות תכנית טיפול ולתת את המענה הטיפולי.

בתהליך ההערכה חשוב להתייחס להיבטים נוספים הקשורים לאכילה וההאכלה: היבטים רגשיים, התנהגותיים, תזונתיים וויסות חושי. התייחסות זו כוללת שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים כמו דיאטנית, פסיכולוגית, מרפאה בעיסוק, פיזיותרפיסטית. עבודה בשיתוף פעולה מאפשרת לתת לילד מענה מקיף , רחב ומדויק לקשיים שלו באכילה .

תופעה של גמגום או חוסר שטף שכיחה בקרב ילדים בגילאי שנתיים עד ארבע שנים, היא יכולה להמשך מספר ימים, שבועות או חודשים ויכולה להיגרם מכל מיני סיבות. לעיתים היא חולפת מעצמה ללא טיפול ולעיתים יש צורך ביעוץ מקצועי הכולל הדרכה, טיפול או ליווי ומעקב, זה מאד תלוי בילד ובהוריו.

אם  אתם כהורים מוטרדים ומודאגים מאד בשל הקושי של הילד, אם הילד נמנע מדיבור או מודע לקושי שלו ומביע תסכול ומצוקה וכן אם לילד קשיים נוספים בתחום השפה והדיבור אני ממליצה לפנות לקלינאית תקשורת להערכה וטיפול ולקבל אתה מענה הטיפולי המותאם שיסייע לו ולכם.

דיבור לא ברור משפיע על האינטראקציה החברתית של ילדים עם בני גילם ועם מבוגרים ועלול לגרום לתסכול או להימנעות. על מנת לסייע לילדה ראשית יש לבצע אבחון בדיבור. מטרת האבחון היא להבין מה הגורמים לדיבור הלא ברור ולבנות תכנית טיפול בהתאם.

במהלך הטיפול קלינאית התקשורת תוכל לסייע לילדה לדבר ברור יותר על ידי הקניית הגה ספציפי בו היא מתקשה, התאמת קצב הדיבור או עוצמת הדיבור, הגיית כל הצלילים במילה על פי סדרם, כל זאת בהתאם לממצאי האבחון. חשוב מאד לפני הפניה לאבחון או טיפול לבצע בדיקת שמיעה ובדיקת רופא אף אוזן גרון ילדים

רכישת השפה על ידי ילדים מתבססת רבות על הערוץ השמיעתי, ילדים מתבססים על מה שהם שומעים על מנת ללמוד מילים חדשות, להגות מילים באופן ברור ולהבין שאלות או הוראות. במידה ולילד יש ירידה בשמיעה הדבר עלול לגרום לעיכוב בהתפתחות השפה והדבור שלו.

ירידה בשמיעה יכולה לנבוע כמה סיבות, ביניהן הצטברות של שעווה בתעלת האוזן, קיומם של נוזלים באוזן התיכונה או ליקוי שמיעה מולד שיכול לנבוע  מסיבות שונות.

לפני התחלת האבחון או הטפול אצל קלינאית תקשורת מומלץ לבצע בדיקת שמיעה התנהגותית וכן בדיקת רופא אף אוזן גרון על מנת לקבל מידע עדכני בנוגע לשמיעה של הילד ולהתייחס למידע זה במהלך האבחון או הטיפול . במידה וקיימים נוזלים או שעווה הרופא ימליץ על טיפול מתאים.

לפעמים הארוחה של הילד נמשכת זמן רב ועולה השאלה למה? זמן ארוחה סביר של ילדים הוא עד 30 דקות, ארוחה שנמשכת זמן ארוך מזה  מעלה שאלה מדוע זה קורה. אחד הדברים שכדאי לבדוק הוא התפקודים האורו מוטוריים של האכילה, כלומר הלעיסה, הנגיסה, הבליעה, השתיה. אם קיים קושי באחד מתפקודים אלו יתכן והילד מתעייף, עושה הפסקות רבות בזמן האכילה, בזמן הלעיסה ולכן הארוחה נמשכת זמן רב, הילד לא מגיע לתחושת שובע, אך מתקשה להמשיך לאכול. כיצד ניתן לבדוק תפקודים אלו?  באבחון של קלינאית תקשורת (ראה אבחון אכילה באתר)

כאשר הילד מרייר (נוזל לו רוק מהפה שיכול להרטיב את הסנטר או החולצה, המשחקים או השולחן שלפניו) חשוב לבדוק מדוע זה קורה. ריור יכול לנבוע ממספר סיבות ועל מנת להתאים את הטיפול הנכון לילד חשוב להבין את הסיבה או הסיבות לכך. מומלץ להתחיל בבדיקת רופא אף אוזן גרון ילדים. ריור יכול לנבוע מחסימה בדרכי הנשימה (עקב נזלת כרונית או שקד שלישי מוגדל או שקדים מוגדלים) החסימה גורמת לכך שלילד קשה לנשום מהאף ולכן הוא נמצא עם פה פתוח והרוק נוזל. סיבה נוספת אפשרית היא קושי בוויסות החושי בחלל הפה- הילד לא חש ברוק בפה ולכן לא בולע אותו, סיבה נוספת אפשרים היא קשיים בתפקודי הפה בעיקר בשרירי השפתיים והלשון אשר גורמים למצב של פה פתוח, קושי בתפקוד הלשון בבליעה וקושי בבליעת הרוק. מצבים נוספים שיכולים להשפיע הם מבנה הלסת וחלל הפה. לאחר בדיקת רופא אא"ג מומלץ לקבוע תור לאבחון קלינאית תקשורת על מנת לסיים את האבחון ולבנות תכנית טיפול  (ראה אבחון וטיפול ריור באתר)