לאחרונה פנתה אלי אם בשאלה לגבי בנה שאוכל מאד לאט וכל ארוחה נמשכת זמן רב מאד.
משך ארוחה המתאים לילדים הוא 20-30 דקות, בגילאים צעירים יותר לפעמים זה יהיה אפילו 10-20 דקות.
כאשר הילד אוכל באיטיות וכל ארוחה נמשכת זמן רב (מעל חצי שעה) כדאי לבדוק כמה דברים על מנת לוודא שהאיטיות לא נובעת מקושי בתחום מסוים.
לעיתים ארוחה איטית נובעת מקושי במיומנויות הלעיסה, לפעמים הלעיסה לא מספיק יעילה, הילד מנסה ללעוס את האוכל ללא הצלחה במשך זמן ארוך, הוא מתעייף מהר, עושה הפסקות לעיתים קרובות והארוחה נמשכת זמן רב.
לעיתים אכילה איטית וארוחה ארוכה מאד נובעת מכך שהילד לא מגיע לארוחה מספיק רעב ולכן הוא משחק עם האוכל בפה או בצלחת, לוקח ביסים קטנים, לועס באיטיות בכוונה כי רמת המוטיבציה שלו לאכול נמוכה כי הוא לא הגיע לארוחה רעב במידה מספקת.
לעיתים אכילה איטית והארכת זמן הארוחה נובעת מרצון של הילד לזכות בתשומת לב של ההורה/הורים שנמצאים איתו בארוחה, נעימה לו האינטראקציה החברתית או היחס האישי והוא לא רוצה שזה יגמר ולפעמים הוא גם לא רוצה לעבור לשלב הבא אחרי הארוחה (במקרה של ארוחת ערב- מקלחת ושינה).
אז מה ניתן לעשות?
בשלב הראשון כדאי לשים לב האם האכילה האיטית היא עקבית וקיימת בכל הארוחות בכל שעות היום או רק בארוחת ערב? האם היא מתרחשת בכל המרקמים של המזון או שיש מרקמים שאותם הילד אוכל במהירות רבה יותר ובקלות רבה יותר?
ובמידה ונראה כי האכילה איטית באופן עקבי או בעיקר במרקמים מוצקים כדאי לפנות לקלינאית תקשורת העוסקת בתחום האכילה לשם הערכה של תפקודי האכילה (הלעיסה, הנגיסה, הבליעה, השתיה) על מנת לבדוק מה הסיבה ולתת את הטיפול וההדרכה המתאימים לילד ולמשפחה.
במידה ונראה שהילד לא מגיע מספיק רעב לארוחה יש לחשוב מחדש על סדר היום וזמני הארוחות, המרווחים בין הארוחות אמורים להיות כשלוש שעות, יש ילדים שאם אכלו במרווח בין הארוחות נשנוש או חטיף זה יוצר תחושת שובע ואז הם מגיעים לארוחה הבאה לא מספיק רעבים.
בכל מקרה חשוב לתת מענה לקושי ולתסכול של ההורה ושל הילד על מנת שלא ייווצרו חוויות לא נעימות סביב הארוחה והאכילה או בעיות התנהגות.
